- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק בג"ץ 10145/03
|
בג"צ בית המשפט העליון בירושלים |
10145-03
3.1.2005 |
|
בפני : 1. אדמונד לוי 2. אשר גרוניס 3. אסתר חיות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חמי(נחמיה) דורון עו"ד אהוד שטמר |
: 1. חכ ויו"ר ההסתדרות הכללית החדשה -עמיר פרץ 2. חכ ויו"ר הסתדרות העובדים הלאומית - אברהם 3. היועמ"ש עו"ד רחל בן אורי עו"ד גדעון קורן עו"ד ענר הלמן |
| פסק-דין | |
השופט א' א' לוי:
סעיף 13א1(א) לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, אוסר על חבר כנסת לכהן בגוף ציבורי אף שלא בתמורה. החוק מוסיף וקובע, כי מי שכיהן בגוף ציבורי ונבחר לכנסת "חברותו באותו גוף תפקע ביום היותו לחבר כנסת". להוראה כללית זו נקבע חריג בסעיף 13א1(1), ולפיו לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על חבר כנסת המכהן, שלא, בתמורה כיו"ר של אחד משני אלה: ההסתדרות הכללית החדשה, והסתדרות העובדים הלאומית.
עד לבחירתו לכנסת כיהן העותר, ח"כ חמי דורון, כחבר במועצת עיריית ראשון לציון, וחברותו שם פקעה מכוח אותה הוראת חוק. להשקפתו, נכון היה להחיל את אותו כלל גם על אותם נושאי משרה בהם עוסק סעיף א1(1), הואיל ובקביעתו של אותו חריג כרוכה פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדם של חבריה, בחובותיהם כחברי כנסת, וגלום בה גם חשש של ניצול לרעה או ניגוד עניינים. מכל הטעמים הללו מבקש העותר כי נכריז על בטלותו של החריג לפי סעיף 13א1 לחוק. להשלמת התמונה נוסיף, כי הצעת חוק ברוח העתירה שבפנינו שהניח העותר על שולחנה של הכנסת, נדחתה ביום 22.10.03 בשלב של הקריאה הטרומית. משנכשל שם, מבקש העותר סעד מבית משפט זה.
הסוגיה שעלתה לדיון בפנינו, שייכת לתחום פריסתה של חסינות חברי כנסת, ולהשקפתנו, המקום הראוי לדון בה הוא בבית הנבחרים עצמו, ולא מקום אחר זולתו. הכנסת היא שהוסיפה את סעיף 13א1 לחוק בשנת תשנ"ח (ספר החוקים 1650, מיום ט' בשבט התשנ"ח, 5.2.1998, עמוד 115), והיא רשאית להחליט לשנותו, הכול בהתאם לשיקול דעתה ובגדר הסמכות המסורה לה.
סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה קובע, כי בית משפט זה ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, ואיננו סבורים כי העתירה הנוכחית היא מסוג המקרים בהם התערבותנו מתחייבת או נדרשת. אדרבא, אין זה מתקבל על הדעת שבכל עת שחבר כנסת ייכשל בהעברתה של הצעת חוק פרטית, הוא יפנה להשיג את מבוקשו באמצעות בית המשפט. דרך זו כרוכה בה תקלה קשה לעיקרון הפרדת הרשויות, הואיל וסופה שתוליך להעברת חלק מסמכויות החקיקה לבית המשפט הגבוה לצדק. איננו סבורים כי תוצאה זו רצויה, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה.
ניתן היום, כ"ב בטבת תשס"ה (3.1.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
